החלטה בתיק בע"א 1695-10-11

בפני בקשה להארכת מועד להישפט, בהתאם לסעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] , התשמ"ב - 1982 (להלן:" חסד"פ") וכן ביטול הליכי גביית חוב שהצטבר בגין דוחות חנייה שביצע המבקש בין השנים 1996 ו- 2002.

רקע:

למבקש נרשמו דוחות חנייה: הודעת תשלום מס' 23677032 מיום 1.8.96, והודעת תשלום מס' 48168231 מיום 2.12.02 .

המבקש הגיש ביום 2.10.11  בקשה  לביטול הליכי גבייה (להלן: "הבקשה"), בה טען  כי המשיבה הטילה עיקול על חשבון הבנק  שלו בשל אי תשלום דוחות חנייה, עליהם נודע לו רק לקראת סוף חודש יוני 2011.

ביום 4.10.11, בית המשפט דחה את הבקשה, בשל חוסר סמכות ומהטעם, כי בקשות הנוגעות להתיישנות העונש, הינן בסמכות בית המשפט האזרחי ולא בית המשפט לעניינים מקומיים. ( להלן: " ההחלטה").

המבקש הגיש ערעור על ההחלטה הנ"ל לבית המשפט המחוזי. בהסכמת הצדדים, הורה כב' בית המשפט המחוזי על החזרת הדיון בפני תוך ביטול ההחלטה.

טענות המבקש :

א.         המבקש טוען, כי נודע לו על קיומם של הדוחות, עת הוטל עיקול על חשבונו בבנק    לקראת חודש יוני 2011. עובר למועד זה,  לא קיבל כל דרישת תשלום, ומשכך יש לבטל             את הדוחות מחמת התיישנות.

ב.         המבקש טוען, כי יש מקום להארכת מועד בהתחשב בסיכוי הצלחת עתירתו.

ג.          המבקש טוען, כי הוא לא קיבל  את הודעות התשלום ומכאן לא קמה חזקת המסירה לפי הלכה הפסוקה.        לטענתו האישורים שהמציאה המשיבה, אינם מעידים כי דברי הדואר נשלחו בדואר רשום. 

תגובת  המשיבה :

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי :

א.         הודעות תשלום קנס מס' 48168231, בגין עבירה מיום 2.12.02, שבוצעה מביום 2.12.02, הוצמדה לשמשת הרכב. לאחר מכן, ביום 25.5.03 נשלחה הודעה למבקש בדואר רשום, לכתובת  של בעל הרכב כפי  שעודכנה במשרד הרישוי.

ב.         הודעת תשלום קנס מס' 23677032, בגין עבירה מיום 1.8.96, שבוצעה ברכב 2063787, הוצמדה לשמשת הרכב. לאחר מכן, ביום 23.12.96 נשלחה למבקש הודעה בדואר רשום לכתובת  של בעל הרכב שעודכנה במשרד הרישוי. 

ג.         קיימת רשימה של עשרות מכתבים שנשלחו למבקש ודי באישור מטעם רשות הדואר           שמאשר כי המסמכים נשלחו בדואר רשום, כדי לדחות את טענת ההתיישנות.

דיון :

א.         על מנת להכריע בבקשה של הארכת המועד יש לבחון את סעיף 229 לחסד"פ אשר קובע, סדרי דין באשר לעבירות קנס. לפי סעיף זה,  על המבקש לפנות בתוך 30 יום בבקשה לביטול הדו"ח או לחילופין להגיש בקשה להישפט.

            בהתאם לסעיף 229(ח2) לחסד"פ משחלף המועד ולא הוגשה בקשה להישפט או בקשת ביטול, בית המשפט רשאי להחליט לקיים משפט כאמור בסעיף 230, גם אם ביקש המבקש להישפט באיחור, זאת בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 229 (ה) .